החברה הישראלית היא הטרוגנית, רב גונית, ומתקיימות בה זו לצד זו קהילות מדתות, תרבויות וזהויות שונות. מציאות זו באה לידי ביטוי בכל רובד בחיים שלנו כאן, וגם בשוק העבודה; המגוון האנושי בכוח העבודה הוא כבר עובדה קיימת, אבל עדיין יש קבוצות רבות המצויות בתת-ייצוג, בהן נשים, חרדים וערבים.
המציאות הזו בעייתית משתי סיבות עיקריות. האחת: אם לא יינקטו צעדים לשילוב אוכלוסיות חדשות לשוק התעסוקה, הפערים החברתיים בישראל יגדלו ויערערו עוד יותר את המרקם החברתי. הסיבה השנייה: החברות מחמיצות הזדמנות לאמץ כישרונות חדשים – עובדות ועובדים מוכשרים עם רעב להצלחה ולהתפתחות מקצועית – ולגוון את סביבת העבודה שלהן.
לגיוון בהרכב העובדים יתרונות עסקיים מוכחים שנחקרו רבות בעולם. חברות שמשרתות לקוחות מגוונים או מייצרות מוצרים ללקוחות מגוונים כבר יודעות לזהות את הערך שמביאים עמם עובדים/ות מגוונים/ות והופכות את הגיוון התעסוקתי לפרקטיקה מרכזית בגיוס העובדים שלהן. לא מדובר בהתפשרות ולא באפליה מתקנת, אלא במתן הזדמנות שווה למועמדים מגוונים להשתלבות בתעסוקה מבלי להתפשר על המקצועיות שלהם, מתוך הבנת הרווח לכל הנוגעים בדבר. כי גיוון הוא ערך עסקי לא פחות מערך חברתי.
מחקרים שהתבצעו בין השנים 2010-2020 ובחנו עשרות אלפי ארגונים ברחבי העולם מצאו שיש קשר בין הגיוון התעסוקתי אצל העובדים והדרג הבכיר לבין ההצלחה והביצועים הפיננסיים של ארגונים, לעומת ארגונים שבהם הגיוון היה קטן מאוד או לא קיים. המחקרים מצביעים גם על תחושות העובדים עצמם, שראו עצמם נאמנים יותר לארגון ורצו לתרום להצלחתו כאשר היה גיוון תעסוקתי: הם הראו רצון רב יותר לשיתוף פעולה ביניהם כצוות, והציגו שיקול דעת מגוון ונרחב יותר שיצר תהליך קבלת החלטות יעיל וחכם.
מהם היתרונות של הגיוון התעסוקתי?
- יצירת מגוון רחב של נקודות מבט, תפיסות וגישות, שמעשירות תהליכים ותוצאות
- עידוד יצירתיות וחדשנות ומניעת קבעון מחשבתי
- יצירת סביבת עבודה רב תרבותית המהווה שיקוף של האוכלוסיות המרכיבות את החברה ויכולה יכולה לסייע באיתור והבנת התרבות והצרכים של אוכלוסיית היעד של החברה ובכך לתרום להגדלת קהל הלקוחות.
- שיפור התחרותיות ושיפור יכולת ההתמודדות של החברה עם שינויים
- יצירת סביבת עבודה פתוחה וגמישה, שמייצרת שביעות רצון ומחויבות בקרב כלל העובדים
האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית מעוניינות בהחלט לרכוש מיומנויות ייחודיות וידע שיאפשרו להן כניסה לשוק העבודה. במציאות הנוכחית, לא רק שאחוז המועסקים משתי האוכלוסיות הללו הוא נמוך מאחוז המועסקים בחברה הכללית – גם משלחי היד שבהם עוסקים בני ובנות האוכלוסיות הללו הם ברובם מקצועות בפריון נמוך. יש לכך סיבות שונות; אחת המרכזיות שבהן היא חסמים פסיכולוגיים, סביבתיים ותרבותיים שמשפיעים על היכולת לקבל הזדמנות שווה להשתלבות בשוק התעסוקה ונובעים מהיעדר מודלים לחיקוי, היעדר רשת קשרים, היכרות מועטה של הקודים החברתיים, הפיזיים והלשוניים של החברה הכללית ועוד. צמצום הפערים האלה על ידי לימוד ואימון לשיפור מיומנויות רכות יאפשרו לבני ובנות אוכלוסיות בתת ייצוג להגדיל את מספרם בשוק העבודה, להתקבל למשרות איכותיות ולהתמיד בהן לאורך זמן.
על הכותבות:
חני סבג ואמירה קאסם – הן שתי מייסדות למיזם 360JOB: פלטפורמה טכנולוגית, שהוקמה במטרה לשפר מיומנויות תעסוקה רכות ולתרום להשתלבות מיטבית של דורשי העבודה מהחברה הערבית והחרדית בעולם התעסוקה.
