מסוגלות תעסוקתית: למה היא חשובה, האם אפשר לחזק אותה, ואיך עושים את זה?
מסוגלות תעסוקתית היא אוסף היכולות והכישורים שמסייעים לנו להתקבל לעבודה, להתמיד בה ולהתקדם בה. כדי לחדד את הבנת המושג החשוב הזה, כדאי להתעכב על ההבדל בין "כישורים" לבין "ידע"; אם נחשוב, למשל, על המיומנויות הנדרשות לתפקיד של נציג/ת שירות בחברת סלולר, הרי שהן כוללת גם היכרות עם המכשירים ועם אופן הפעולה שלהם, עם תקלות נפוצות והפתרונות הטכניים להן ועוד כהנה (ידע) – והן כוללות גם יכולת הקשבה, סבלנות, יכולת ניתוח מצבים, תיעדוף, עבודת צוות ותקשורת בינאישית אפקטיבית (כישורים). מסוגלות תעסוקתית מתייחסת, כאמור, לקבוצת המיומנויות השנייה – הכישורים.
מעניין לציין, אגב, שבימים אלה מערכת החינוך עוברת שינוי שבמסגרתו ניסיון להתמקד בשכלול כישורים במקום ברכישת ידע – מתוך הבנה שלכישורים יש חשיבות מעשית הולכת וגדלה בעולם של היום – בין היתר, מכיוון שהם הגורם המכריע שיקבע את מידת המסוגלות התעסוקתית.
על אילו כישורים אנחנו מדברים?
לפי מודל שהציגה הוועדה הבריטית לתעסוקה וכישורים, מסוגלות תעסוקתית כוללת שמונה רכיבים:
- בסיס של גישה חיובית: מוכנות להשתתף, להציע הצעות, לקבל רעיונות חדשים וביקורת בונה, לקחת אחריות.
מיומנויות פונקציונליות:
- שימוש יעיל במספרים
- שימוש יעיל בשפה
- שימוש יעיל בטכנולוגיות מידע
- ניהול עצמי: דייקנות, ניהול זמן, התאמת לבוש להתנהגות להקשר, התגברות על אתגרים ובקשת עזרה לפי הצורך
- חשיבה ופתרון בעיות: יצירתיות, למידה מטעויות ומהצלחות, קביעת עדיפויות, ניתוח מצבים ופיתוח פתרונות
- עבודת צוות ותקשורת: שיתוף פעולה, אסרטיביות, שכנוע, אחריות
- הבנת העסק: להבין איך התפקיד שלנו משתלב בארגון ואיך הוא יכול לתרום לו.
מאפיין משמעותי של המסוגלות התעסוקתית הוא היכולת לבטא את המיומנויות הפונקציונליות באמצעות המיומנות הרכות. למשל: התמודדות עם בעיה טכנית שנפתרת בתהליך הכולל עבודת צוות, יוזמה, תקשורת בינאישית ולקיחת אחריות.
למה מסוגלות תעסוקתית חשובה כל כך?
מסוגלות תעסוקתית מעלה את הסיכויים למצוא עבודה, מגדילה את הסבירות להשתלב בה ומנבאת סיפוק רב יותר – ואפילו משכורות גבוהות יותר. תפיסת המסוגלות התעסוקתית העצמית משפיעה על המוטיבציה ועל הנכונות והיכולת לקחת אחריות אישית על התפתחות תעסוקתית.
במקביל, מחקרים מראים שמעסיקים מייחסים חשיבות גדולה לגישה של העובדים, מעריכים מיומנויות רכות יותר מאשר ידע מקצועי ספציפי. הם נוטים לפטר או לא לקדם עובדים ביקר על בסיס גישה בעייתית לעבודה ולאנשים, ולא בגלל חוסר בידע מקצועי או במיומנויות טכניות.
האם אפשר להעלות את רמת המסוגלות התעסוקתית?
כן. לא רק ידע ניתן ללמידה; גם הכישורים שמרכיבים מסוגלות תעסוקתית ניתנים לאימון ולשיפור מתמיד.
איך?
בכל מודל מוכר לשיפור מסוגלות תעסוקתית, ליבו של התהליך הוא התנסות מעשית. יקדימו אותה שלבים של היכרות עם האדם ועם המשרה ומיפוי המיומנויות שחשובות למילוי מיטבי של התפקיד; אבל הדגש מושם על שלבי האימון, המשוב והרפלקציה.
האימון צריך להיות יישומי, רלוונטי לתפקיד ולמיומנויות שסומנו כנדרשות בו, ולדמות את ההתנהלות האמתית בעולם העבודה. המשוב והרפלקציה העצמית מאפשרים למידה ושינוי הדרגתי של דפוסים קיימים, עד ליצירת חוויה של הצלחה.
